מהכישלון לפריחה: הדרך היהודית להתחדשות אמיתית בראש השנה

למה דווקא כשאנחנו מרגישים הכי רחוקים מהמטרות שלנו, אנחנו הכי קרובים לפריצת הדרך הגדולה

זמן קריאה: 6 דקות

טיפ: בסוף המאמר תמצאו 5 כלים מעשיים להפיכת חודש אלול
למנוע צמיחה אמיתי במקום מקור לדיכאון – שווה לקרוא עד הסוף!

 

לא בסדר. אוי לי ואבוי לי."

אלו המילים של חבר שפגשתי בחודש אלול, מחוץ לבית הכנסת.
הפנים שלו היו כבויות, המבט עצוב.

"כבר חמש, עשר שנים, אולי עשרים שנה שאני מנסה לתקן ולשנות דברים בתוכי,
ואני ריאלי – לא הצלחתי. אותו בן אדם, לא השתניתי בכלום."

מכירים את התחושה הזו?

בין אם אתם דתיים או חילוניים,
חודש אלול וראש השנה מעוררים בנו את אותה שאלה כואבת:
מה עשיתי השנה? לאן התקדמתי? האם בכלל השתניתי?

המאזן החסר: למה אנחנו מרגישים כישלון

החבר שלי המשיך:
"אמרתי שאני אקום לפנות בוקר – לא קמתי.
אמרתי שאני אשפר את העמידות שלי – לא שיפרתי.
גם אשתי אומרת לי: למה אתה לא משתנה? למה אתה לא מקשיב לילדים?"

הוא עשה חשבון נפש, אבל משהו היה חסר במאזן שלו.
הוא ראה רק את המינוסים.

שאלתי אותו: "אם היית רואה חשבונית של אלון מאסק,
והיית מגלה שהוא הפסיד 40 מיליארד דולר על רכישת טוויטר,
האם היית אומר לו 'בוא נסגור את העסק'?"

הוא הסתכל עלי מבולבל.

"אלון מאסק היה עונה לך: 'זו השקעה לטווח ארוך.
וחוץ מזה, השווי הכללי שלי הוא 400 מיליארד דולר.
מה זה 40 מיליארד הפסד מול התמונה הכללית?'"

כשאנחנו מסתכלים רק על המינוסים, נכנסים לדיכאון.
משוואה פשוטה.

הערך המוחלט: מי אתה באמת

אחת הטעויות הגדולות שלנו היא לחשוב
שהערך שלנו תלוי בהצלחות.

אם הצלחתי – אני שווה משהו.
אם נכשלתי – אני אפס.

אבל חז"ל כבר אמרו:
"אין עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי להיבטל ממנה."

ההצלחה לא תלויה בך.
המדדים שבורא עולם בודק אותנו הם:
השתדלת או לא? ניסית או לא?

רבי צדוק מלובלין אומר דבר מדהים:
"כשם שאדם מאמין בבורא עולם,
כך אחר כך הוא חייב להאמין בעצמו."

הבעיה שלנו היא שאנחנו לא מאמינים בעצמו,
לא מאמינים שאנחנו שווים משהו.

החומר גלם לגדולה: המידות "הרעות" שלנו

רבנו יונה אומר:
"תחילת העבודה של כל בן אדם –
שידע העובד ערך עצמו ויקיר במעלתו."

יש לכל אחד מאיתנו ערך ייחודי.
אין עוד אף אדם כמוך בעולם.
בורא עולם ברא אותך עם הייחודיות הזאת,
והוא רוצה אותך כמו שאתה –
עם הדפקטים, עם הבאגים, עם הדברים הלא מוצלחים.

המשל של היהלום הגולמי

יהלום גולמי נראה כמו גוש פחם.
השלב הראשון – להוריד את הפחם החיצוני.
אחר כך מגלים שבפנים יש יהלום,
אבל עדיין עם נקודות שחורות.

עכשיו מתחילה העבודה האמיתית – הליטוש.

האם נזרוק את היהלום בגלל הנקודות השחורות?
לא!
אנחנו צריכים את המידות האלה.
הנשמה שלנו צריכה אותן.
רק צריך לזקק אותן.

לך לאומן שעשה אותי: הסיפור שמשנה הכל

הגמרא מספרת על רבי אלעזר בן רבי שמעון,
שפגש אדם "מכוער" – כלומר, אדם עם מידות מקולקלות.

רבי אלעזר אמר לו: "איזה מכוער אתה!"

האיש ענה תשובה גאונית:
"לך לאומן שעשה אותי.
מה אתה רוצה ממני? אני עשיתי את עצמי?"

וזה נכון לכל אחד מאיתנו:
אתם עשיתם את עצמכם?
בחרתם את האנוכיות שיש בכם?
את הרצונות לקבל?
את המידות המקולקלות?

לא. אנחנו לא בחרנו.
וכל אחד מאיתנו, במהות שלו, רוצה להיות טוב.

הקור האטומי שבתוכנו

דמיינו קור אטומי.
אפשר לעשות ממנו פצצה שתחריב עולם.
ואפשר להפיק ממנו אנרגיה למדינה שלמה.

אותו קור. רק השאלה איך מחברים את החוטים.

המידות שלנו – זה אותו דבר.

יש לך אש שהופכת אותך לכעסן?
אותה אש יכולה להוליד התלהבות,
לסחוף אנשים, לעודד, לרומם.

יש לך פחדים?
חז"ל אומרים: "מי שמפחד מה' לא מפחד מאף אחד."
הפחד נצרך לנו – ליראת שמיים, לכבוד לזולת.
רק צריך לנתב אותו נכון.

השמחה כמנוע: הסוד לעבודת התשובה

כתוב בתורה:
"תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב."

כל תנועה, כל פעולה שאני עושה,
אני רוצה לעשות אותה עם שמחה.

אם אני עושה תשובה מדיכאון,
מ"מה אני חייב", מ"אין מה לעשות" –
זה לא יעבוד.

כשהבן אדם בדיכאון או בעצבות,
הוא מנותק מהאור.
הוא מנותק מבורא עולם.
הוא מנותק מעצמו.

הבעל התניא אומר:
"כשאתה לא מצליח ואין לך כוח,
מאיפה תשאב את השמחה?
תתבונן על הדברים הטובים שכבר יש בך."

אתה טוב בלדבר עם אנשים?
אתה טוב בלהקשיב?
אתה אוהב לעזור לאחותך הקטנה?

תסתכל על הדברים שאתה כן טוב בהם.
זה כבר יתחיל לרומם אותך.

מעם ישראל למדים: האמת שמתחת למסכות

כולנו זוכרים איך נראה עם ישראל לפני השביעי באוקטובר.
המריבות, המלחמות ברחובות.
ימין-שמאל, דתיים-חילוניים.

השאלה הפשוטה:
זה עם ישראל האמיתי?
זו הנשמה של עם ישראל?

ואז הגיע השביעי באוקטובר.
ופתאום התגלה יופי מדהים.
אחדות, אהבה, ערבות.

אנשים שלא מכירים אחד את השני:
"בוא אליי הביתה, תגור אצלי."
"אני אדאג לך."
"אני אכין אוכל."

פתאום התגלתה הנשמה.

חילוניים עוזרים לדתיים,
דתיים לחילוניים.
ימניים לשמאליים.

זו האמת.
מתחת לכל החיצוניות, לכל ה"לא טוב" –
יש נשמה יקרה ומדהימה,
טובה וזכה,
שרק רוצה להאיר את האור שלה.

5 כלים מעשיים להתחדשות בראש השנה

1. המאזן המלא

קחו דף וחלקו לשניים:

• בצד אחד – כתבו את הדברים שרציתם לשנות ולא הצלחתם
• בצד שני – כתבו כל התקדמות, אפילו מילימטרית
• הוסיפו: מעשים טובים, תכונות חיוביות, תרומות לזולת

המטרה: לראות תמונה מלאה, לא רק מינוסים.

2. טכניקת "לך לאומן"

כשעולה אשמה על מידה רעה:

1. עצרו ותגידו: "אני לא יצרתי את עצמי"
2. זהו את המידה: "יש לי נטייה ל…"
3. שאלו: "איך אפשר לנתב את זה לטוב?"
4. מצאו דוגמה אחת לשימוש חיובי באותה מידה

דוגמה: כעס → תשוקה לצדק → להילחם על החלש

3. מדיטציית הנשמה היקרה

כל בוקר, לפני שקמים:

• הניחו יד על הלב
• אמרו: "מודה אני… שהחזרת בי נשמתי"
• דמיינו אור בתוככם
• תגידו לעצמכם: "אני יקר/ה לבורא עולם כמו שאני"

משך: 2-3 דקות

4. יומן "זרעי הטוב"

כל ערב, רשמו:

• התקדמות אחת קטנה מהיום
• מעשה טוב אחד שעשיתם
• רגע אחד של התגברות
• תובנה אחת חדשה

אחרי שבוע: קראו הכל ותראו כמה צמחתם.

5. השמחה הקטנה

כשמתחילה תקופת התשובה:

• בחרו דבר אחד קטן לשינוי (ממש קטן!)
• עשו אותו בשמחה, לא מכורח
• חגגו כל הצלחה קטנה
• אל תכו על עצמכם בכישלונות

הכלל: עדיף מילימטר בשמחה ממטר בדיכאון.

השנה החדשה מתחילה עכשיו

הרמב"ם אומר:
"כשבן אדם עשה תשובה אמיתית,
לפני כן הוא היה שמוליק,
ועכשיו אחרי התשובה הוא רובן.
בן אדם אחר לגמרי."

למה? כי תשובה זה לא "תיקון".
תשובה זה גילוי.

אנחנו מסירים את הקליפות,
את כל מה שלא אנחנו,
ומגלים את הנשמה.

את מי אנחנו באמת.