להרגיע את הקצב הגבוה עם תרגול מעשי
ישנו משפט עתיק שאומר "הכאב הוא בלתי נמנע, הסבל הוא מבחירה".
אחד מהמאפיינים הבולטים של החיים שלנו כיום,
עם כל הקידמה, החדשנות, הטכנולוגיה והמהירות הבלתי נתפסת שבה קורים דברים,
על שלל ההרפתקאות והפעולות שעושה האדם המודרני והמתקדם-
הוא ההתמודדות הבלתי פוסקת עם אתגרים רבים.
מה זאת אומרת?
החיים מלאים באתגרים וקשיים – וההתמודדות היא בכל רגע נתון.
אין מנוחה ואין שלווה לאף אחד.
החיים מלאים בתהפוכות מבית ומחוץ,
כל אדם מתמודד באופן קבוע ויומיומי עם אירועי חיים מגוונים ומשתנים,
חלקם נעימים יותר וחלקם פחות, חלקם מטלטלים משמעותית וחלקן יחסית נסבלים,
מה שבטוח הוא- שככל שהעולם הגדול ממשיך להתפתח,
האדם הקטן החי בו נמצא יותר ויותר בתנועה, הן ברמת הגוף, הן ברמת הנפש.
מה זאת תנועה?
תזזיתיות ומעברים חדים ומהירים בין המצבים בחיים.
ממצבי רוח, תחושות, מחשבות, רצונות וחלומות
ועד מפגש יומיומי עם תנועה כביכול כפויה, שפשוט בלתי נגמרת
ובלתי מאפשרת לא להיות בתנועה.
קחו לדוגמא אדם כפרי שהיה חי לפני 200 שנה.
אדם כזה היה פוגש במהלך כל שנות חייו כמות אירועים
שאדם החי היום פוגש בשבוע או אולי אפילו ביום אחד.
קצב החיים מסחרר ומסתחרר יותר ויותר משנה לשנה,
והוא רק הולך ומוסיף עוד ועוד חידושים ורעיונות המציפים אותנו מבית ומחוץ.
אפשר לומר שכבר אי אפשר באמת להימנע מהקצב,
מהתנועה ומהמפגש המרצד של חוויות חיים שפשוט מסרבות להירגע.
אם העיניים שלנו היו יכולות לראות זאת היינו כנראה מתעלפים במקום
מהגילוי של כל מיני התדרים והאנרגיות שעפים לנו מול העיניים באופן קבוע וללא הפוגה–
רשתות אלחוטיות, גלי רדיו, גלי טלפון, רשתות צבאיות ועוד ועוד,
זאת בנוסף לכל מה שהחושים שלנו כן קולטים ללא הרף –
שלטי חוצות, חדשות, עיתונים, וואטסאפים, מיילים…
בקיצור, אין רגע דל!
מעניין לשים לב שבד בבד עם התפתחות הכלכלה החופשית ותרבות השפע,
ישנו עוד גרף הנמצא במגמת עלייה מתמדת –
והוא אחוז צריכת תרופות נגד חרדה ודיכאון, מחלות נפש והתאבדויות.
הצורך לתפקד במגוון החזיתות בהם אנו חיים
מביא את הנפש שלנו לרמות מתח אדירות שסביר להניח שלא היו קיימות עד היום…
כאשר לא עובדים עם המתח הזה בצורה נכונה,
המתח לא זורם החוצה דרך ערוצי הפריקה והוא נותר בתוכנו,
ועם הזמן והחיים הוא פשוט הופך לפסולת שבאה לידי ביטוי בצורה של פחדים,
כעסים, חוסר סבלנות, חוסר סיפוק, חוסר חיות ועוד…
אז למה זה קורה??
מערכת העצבים שלנו, (שהיא מערכת מופלאה בעלת איכויות והסתעפויות רבות),
מסתעפת בשלב מסויים לשתי מערכות:
האחת מכונה מערכת העצבים הסימפטטית –
ותפקידה לשמור על האורגניזם בשעת סכנה.
כמו שרובנו ודאי מכירים flight or fight,
תפקדנות, תפקוד תחת לחץ, עירנות שיא, תגובתיות
ועוד מצבי גוף ונפש מוכרים שגורמים לנו להיות "על זה" ולתפעל את מציאות החיים שלנו.
השניה מכונה מערכת העצבים הפאראסימפתטית –
ותפקידה לשמור על האורגניזם בשעת מנוחה.
למשל, לאחר שאנו אוכלים, בזמן שינה,
כשאנחנו מרוכזים במשהו ואנו ב ZONE שלנו, בזמני מדיטציה, תפילה, השקטה וכו'.
כלל חשוב שכדאי שנזכור הוא,
שכאשר האחת פעילה יותר, השניה פעילה פחות.
במילים אחרות, כשאחת במשמרת- השניה נותנת לה לעבוד ומשתדלת שלא להפריע.
במציאות החיים היומיומית והמתקדמת של האדם הממוצע,
מערכת העצבים הסימפטטית פעילה לרוב,
זאת אומרת שהוא מצוי רוב הזמן במצב גופני ונפשי של fight/flight,
מתח, כיווץ שרירים, חוסר שקט פנימי ודריכות לקראת "הדבר הבא" שעומד להופיע!!
במצב כזה, תהליכים פאראסימפטטים של פינוי פסולת
ושימור הרפואה הטבעית של הגוף/נפש אינם מתרחשים בצורה יעילה,
מה שגורם לרוב הבעיות והחולאים הגופניים, הנפשיים, הרגשיים, המנטאליים ומה לא…
תחשבו על זה,
זה כמו עובד שהגיע ליום עבודה ארוך שכל הזמן יש לו עוד משימה ועוד משימה ועוד משימה…
והוא פשוט לא עומד כבר בלחץ- עד שהוא קורס.
מי יכול לעבוד ללא הפסקה, ללא רגיעה, ללא ריכוז משאבים, ללא פינוי נכון של פסולת וחומרים מיותרים??
כנראה שאף יצור שידוע לנו עליו, לפחות נכון לכתיבת שורות אלו…
כנראה שאת קצב התנועה של העולם הגדול לא נוכל לעצור!
אך על קצב התנועה של עולמנו הקטן, הפנימי, האישי, הפרטי, זה שאף אחד לא יכול לקחת מאיתנו-
עליו בהחלט נוכל להשפיע!!
- החדשות הטובות הן- שעל ידי פעולות יזומות יש ביכולתנו להביא את מערכת העצבים לפעילות סימפטטית [קצב גבוה] נמוכה
ומאידך להגביר פעילות פאראסימפטטית [קצב נמוך]
או במילים אחרות ופשוטות שכדאי שנזכור אותן-
יש ביכולתנו לחיות בעולם הסוער [סימפטטי] מתוך שלווה פנימית,
רוגע ושוויון נפש [פאראסימפטטי]!
אז איך עושים את זה??
אחת הדרכים היעילות לשם כך היא הנשימה!
🌬️
חשבתם פעם, למה כשאדם נסער אנו אומרים לו "קח נשימה עמוקה! תנשום!!"
האם יש קשר בין הנשימה למצב הרגשי/ הפיזי שלנו?
ואם כן, האם ניתן להשתמש בו באופן יזום ומודע?
התשובה היא כן, ובגדול!אם לא ידעתם, אז תתחדשו:
הנשימה שלנו היא כוח אדיר, מרפא וקסום,
אותו ניתן לנתב למען תועלת רבות לטובת בריאות הגוף והנפש!
למעשה, ישנו יחס ישיר בין המצב הפיזי/ רגשי בו אנו נתונים ברגע ההווה
לבין אופי הנשימה באותה העת:
למשל:
כאשר אדם עומד על גבעה מוריקה ומביט אל עבר נוף הררי ומלא בצבעי טבע מגוונים ורעננים,
נשימתו תהיה בד"כ עמוקה ומלאה,
ליבו יהיה שמח ושליו ותחושת נינוחות תלווה אותו.
כאשר אדם שוהה בסביבת בני משפחה וחברים אהובים,או בזמנים שבהם הוא מרגיש אהוב ובטוח,
נשימתו על פי רוב תהיה עמוקה, שקטה ורגועה…
ראיתם לאחרונה תינוק ישן בעריסה?
שימו לב כמה שלווה ורוך, עדינות וטוהר ניבטים מפניו
כמה אנרגיות של נחת ורוגע מהדהדות ממנו.
מצד שני, כאשר האדם במתח, בפחד, בדאגה בעקבות קבלת בשורה לא נעימה,
מיד הנשימה נעשית קצרה ומהירה,
נשימה הנשארת על פני השטח ולא חודרת לעומק חלל הריאות.
מצבים של בלבול, חוסר בהירות, עייפות וכו', מאופיינים בדרך כלל בנשימה רדודה ושטחית.
וכאן אנחנו מגיעים לעומק ההבנה שיכולה לשחרר אצלנו הרבה שסתומים תקועים:
יש כאן חץ דו כיווני שמשפיע על החיים שלנו כל הזמן.
🎯
ממש כמו שהמצב הרגשי הנתון משפיע מיד על מצב הנשימה,
כך באפשרותנו על ידי נשימה מודעת,
להשפיע ישירות על המצב הרגשי ולנתב אותו בביטחון למקום בריא!
אם תחשבו על זה רגע,
הסיבה שכאשר אדם לחוץ, אנו מייעצים לו "לנשום עמוק",
היא כי אנחנו בעומק, בפשטות, בטבעיות ומבלי להתעמק בכך אפילו-
יודעים שעם הנשימה העמוקה תשובה אליו הבהירות,
"הדברים יקבלו פרופורציות" והוא ישוב אל שלוות נפשו
בואו ניישב את זה רגע בצורה מעשית עם פרט ידע מקצועי וחשוב על הגוף שלנו,
שיכול לעזור ולתמוך בנו בהבנה של המהלך הזה.
ישנו בגופנו עצב, המכונה "עצב הואגוס" שכאשר הוא מופעל,
המח מקבל את הסימן שניתנת האפשרות וזו העת
למעט בפעילות הסימפטטית ולעודד פעילות פאראסימפטטית!
"עצב הואגוס" מושפע ישירות מתנועת הסרעפת העולה ויורדת בעת שאנו נושמים,
ובעיקר כאשר נושמים עמוק.
[תנסו רגע לעצור מהקריאה, קחו נשימה עמוקה ותרגישו איך קצב דפיקות הלב שלכם משתנה…]
למעשה ניתן לחלק את אופי הנשימה לשניים –
"נשימת גדלות" ו"נשימת קטנות".
נשימת הקטנות היא אותה הנשימה המתלווה אל מצבי קושי,
נשימה שטחית ורדודה בה אנו מנצלים אחוז קטן בלבד מנפח חלל הריאות,
"נשימת קטנות" מתייחסת אל מה שמכונה "קטנות המוחין" –
מצב שכחה של הטוב שקיים במציאות, כניסה אל מצבי חשכות בנפש,
הזדהות והיצמדות אל תחושות ורגשות של גוף/ נפש.
נשימת הגדלות היא הנשימה המודעת,
העמוקה, המועילה והיא הנשימה שמאפשרת להפיק תועלת מירבית
מהחמצן שנכנס אל הריאות.
"נשימת גדלות" מתייחסת אל מה שמכונה "גדלות המוחין" –
כאשר אנו נושמים בצורה מכוונת ומודעת,
נשימות עמוקות ומלאות המרחיבות את כלי הריאה,
אנו מאפשרים לנפשנו לנוח ולחבק את המציאות, להיזכר בטוב שקיים!!
נשימת הגדלות מביאה אל "מוחין דגדלות" ומסייעת לנו לשוב אל המנוחה והשלווה!
🧘
לסיכום:
בפעם הבאה שנרגיש שנכנסנו אל "קטנות המוחין"-
מצב מתח, לחץ ודאגה או חלילה בפעם הבאה שנרגיש שמישהו רוצה להרע לנו,
או שאנו מרעים לעצמנו על ידי מחשבות טורדניות ורגשות קשים,
אזי במקום לעשות פעולות רבות שתכליתן לנסות ולשנות את המציאות בחוץ,
פשוט נעצור לרגע מהלופ שנכנסנו לתוכו ונתבונן בנשימה.
ננסה להבחין: האם הנשימה שלי עמוקה או שטחית?
נשימת "גדלות" או "קטנות"?
אם נזהה שהנשימה פועלת במצב שטחי ורדוד, אזי לאט לאט ובעקביות,
נתחיל לנשום עמוק. נוציא כמה שיותר אוויר,
ננשוף החוצה וניתן אט אט לריאות להתמלא בצורה טבעית בחזרה פנימה.
מנשימה לנשימה נאריך את משך זמן השאיפה (לקיחת אויר)
ובעיקר את משך זמן הנשיפה (הוצאת אויר).
אפשר ממש לנסות לנשוף 8 פעימות החוצה, ו 4 פעימות פנימה.
נלווה את נפשנו במעבר הפלאי ממצב של "קטנות המוחין" אל מצב של "גדלות המוחין",
מפעילות סימפטטית של מתח ופעילות פאראסימפטטית של מנוחה,
נתוודע ברמת החוויה האישית אל קסם הנשימה הפשוט והזמין עבורנו תמיד
ונאפשר לעצמנו לחוות
ולו לרגע קט
את העוצמה והחוכמה האינסופית שקיימת בנשמה שלנו
ובאה לידי ביטוי בנשימה שלנו!
________________________________________________________________________________________________
רוצים לתרגל איתנו נשימה מודעת,
להירגע משטף החיים, לעצור לרגע את המירוץ ולאזור כוחות להמשך הדרך?
אם אתם רוצים ללמוד את סודות הריפוי הטבעי של הגוף והנפש
ולחוות על בשרכם ובתוך ליבכם, פתיחה של אנרגיית חיים שורשית וטבעית
שבוקעת ומחייה את כל רבדי החיים שלכם-
הצטרפו אלינו ובואו ללמוד יחד איתנו, רק טוב ייצא לכם מזה!
🙂
