תשעה באב – יום של התעוררות רוחנית

תשעה באב  הוא יום של אבל וחורבן, אך יש עוד היבטים ליום הרוחני הזה שאפשר לבחור לראותו במשקפיים אחרים ולהשתמש בו כמקפצה רוחנית.
נתחיל מזה שיום תשעה באב, הוא יום אבל על חורבן בית המקדש, כידוע בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, אפילו שחלפו אלפי שנים, אנחנו למעשה חווים את אותה החוויה של החורבן גם כעת.
עד חורבן בית המקדש היחסים האנושיים בין בני האדם התנהלו בהרמוניה ובתודעת "ואהבת לרעך כמוך"  כשלמעשה החורבן מסמל בדיוק ההיפך,  את תחושת הנפרדות ואובדן האהבה.
חורבן בית המקדש הוא תוצאה של תהליך רוחני שהנשמה שלנו עוברת שבו למעשה נותק הקשר הישיר של הנשמה עם הבורא ואחת המשימות שלנו היא לחדש את הקשר עם הבורא ודרך זה נוכל לזכות בבניין בית המקדש השלישי גם בעולם החומר.

חורבן בית המקדש מסמל לנו את חוסר הרצון שלנו לשינוי אמיתי ומגלם את היחס שלנו כלפי הזולת,
למעשה בתשעה באב דווקא כשכולנו ישובים נמוך על הרצפה ומתאבלים, מתוך המצב השפל הזה ניתן רק לעלות מעלה מעלה ולצמוח.
בתשעה באב ניתנת לכולנו ההזדמנות לעצור לרגע את המרוץ ולא לאפשר להפרעות חיצוניות להסב את תשומת ליבנו ובאמת להיות כל כולנו בתהליך פנימי של התבוננות על המעשים והמחשבות שלנו שהובילו אותנו לנקודה שאנו מצויים בה כיום. חשוב לומר, שההתבוננות וחשבון הנפש נעשים מתוך מקום אמפטי ואחראי ולא מתוך מקום של אשמה וביקורת, כלפי עצמנו וכלפי הזולת.
עצם זה שהאדם לוקח אחריות על מעשיו ופעולותיו זה כבר לכשעצמו יוצר ניקוי פנימי שמאיר את אורו כלפי הזולת.
כתב הרמח"ל בספר מסילת ישרים (פרק ג' בביאור חלקי זהירות) את המילים הבאות:

"הנה הרוצה לפקח על עצמו, שתים הנה ההשקפות הצריכות לו: האחת, שיתבונן מהו הטוב האמיתי שיבחר בו האדם, והרע האמיתי שינוס ממנו. והשניה, על המעשים אשר הוא עושה לראות אם הם מכלל הטוב או מכלל הרע. וזה, בשעת מעשה ושלא בשעת מעשה. בשעת מעשה שלא יעשה שום מעשה מבלי שישקול אותו במאזני זאת הידיעה. ושלא בשעת מעשה שיעלה לפניו זכרון כלל מעשיו וישקול אותם כמו כן במאזני המשקל הזה לראות מה יש בם מהרע למען ידחה אותו, ומה מן הטוב להתמיד בו ולהתחזק בו. ואם ימצא בהם מן הרע, אז יתבונן ויחקור בשכלו איזה תחבולה יעשה לסור מהרע ההוא וליטהר ממנו".

העבודה האמיתית של האדם היא לא להתמקד ברע, אלא לזהות אותו ולהתרחק מהרע שבתוכנו ומאידך להעצים את הטוב שבנו, ממילא על ידי העצמת הטוב, מתרחק מאיתנו הרע, כשם שכתוב בפסוק:
"מעט מן האור, דוחה הרבה מן החושך".
כאשר אדם רואה רע בזולתו זה סימן שהרע הזה קיים בו, משל לאדם שפניו מלוכלכות והוא עומד מול המראה ומנסה לנקות אותה והלכלוך לא יורד וזאת כי עבודת הניקיון היא בתוכנו פנימה, כמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש: "כאשר אדם רואה רע בזולתו, הרי זו הוכחה ש(דוגמת) אותו הרע נמצא בו בעצמו".
ברגע שכל אחד יזהה בתוכו את המקומות שדורשים תיקון ועבודת ניקיון ויפיץ טוב ואור, כך נוכל לחיות בשלום ובאהבת חינם עם עצמנו ועם הסביבה שלנו.
חז"ל אמרו: "משנכנס אב ממעטין בשמחה", כלומר כל השנה תהיו בשמחה ורק בחודש הזה תמעטו בה ולמה? על מנת לעורר בנו את הרצון לשינוי פנימי ומהותי, השינוי יוכל להתרחש רק באמצעות עבודת התבוננות, השינוי הוא קודם כל פנימי ומקומו לא בדברים חיצוניים, ברגע שהשינוי יעשה בפנים ממילא השינוי החיצוני יקרה מעצמו.

כך גם בשיטת 'אילמה' אנו לומדים שכל מאורע שאנו פוגשים בעולם החיצוני הוא למעשה השתקפות של העולם הפנימי שבא לעורר אותנו לעבודה מסוימת וכל עוד לא נעשה תיקון באותה נקודה, אז נמשיך לפגוש מאורעות דומים רק בתפאורה אחרת.
תשעה באב זה זמן ועת של רחמים, רק כשנראה את הפער בין הפוטנציאל הקיים בנו לבין המקום שאנו מצויים בו בחיי היום יום שלנו, נוכל באמת לחוש את הרגש של הרחמים וממנו לקבל את המנוף לשינוי ולחיבור לנשמה האלוקית שבנו ומשם נוכל להתחבר ולהתאחד עם כל העולם כולו.

 

נהנת מהתכנים?
למדת משהו חדש?

זה הזמן להצטרף למהפכת ה"בריאות הטבעית"
ולהירשם לשנת הלימודים הקרובה של אילמה- https://bit.ly/3s8qS4F

 

המידע המוצג לעיל הוא מידע כללי בלבד המכיל עצות לשיפור אורח החיים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/ או חוות דעת רפואית.
המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים