רפואת הרמב”ם – חלק ג’
כתביו הרפואיים של הרמב”ם מפרטים לנו את הכללים כיצד עלינו לשמור על הבריאות שלנו על מנת למנוע מחלות, מרבית הנהגותיו של הרמב”ם קשורות לתזונה אולם בבסיס הדברים הוא כותב
ש”בריאות הגוף הינה רצונו של ה'”.
על אף שכתביו הרפואיים ראו אור לפני למעלה מ- 800 שנה, הם עדיין רלוונטיים למציאות שלנו כיום.
בהנהגת הבריאות הרמב”ם מפרט את המלצותיו בנוגע לתחומים רבים, כגון:
בנושא האכילה– כמה לאכול? , מתי לאכול? , מה בריא לאכול? , מה לא מומלץ לאכול? וכו’…
בנושא השתיה– מתי לשתות? , כמה לשתות? וכו’…
בנושא הפעילות גופנית– איזו פעילות מומלצת? , מתי נכון לבצע פעילות? וכו’…
בנושא הרחצה– כמה פעמים צריכים להתרחץ? , האם עדיף מים חמים או קרים? וכו’…
הרמב”ם התייחס והרחיב את כל קשת התחומים שנוגעים ברפואת הגוף ולא פסח כמובן על השפעת הנפש על הגוף באומרו: “שאפשר לראות אדם חזק ובריא וקולו חזק ועיניו זוהרות, אם ישמע דבר מה חלילה, יחלה. מבטו וגופו יהיו שחוחים וקולו דק וחלש. לעומת זאת, תראה אדם שהוא חלש בגופו וקולו דק וגוו שחוח, אם ישמע פתאום דבר מה שמח, יתחזק בגופו,קולו יתחזק ויאירו פניו כל כך שלא יוכל להסתיר”.
הרמב”ם דיבר על שמירת האיזון ברובד הגופני וברובד הנפשי והרחיק מן הקיצוניות כי סופה הוא סבל.
על האדם למצוא את נקודת האמצע שבכל דבר ודבר ובכדי לנהל חיים בריאים עלינו להתייחס
ל- 3 נקודות חשובות שהן:
- תזונה נכונה.
- פעילות גופנית מסודרת וקבועה.
- מצב נפשי מאוזן.
מבחינה תזונתית נבאר חלק מהנהגות הבריאות עפ”י הרמב”ם, נתחיל מכך שמערכת העיכול בנויה מצינור העיכול שמתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. הקיבה היא מאין חדר המתנה ומשם המזון עובר למעיים למטרת העיכול כשלמעשה המעיים הדקים הם איבר העיכול העיקרי ולכן לא ניתן לחיות בלעדיהם.
המזון שאנו אוכלים הופך להיות הרקמות והתאים שבגופנו ובכבד מתבצע תהליך הבירור בין הטוב והמזין לבין הרע והמזיק כאשר את החומרים המזינים הגוף סופג ומנצל ואת החומרים המזיקים הכבד מסלק מהגוף בצורת פסולת, לכן בין היתר חשוב לאכול מזונות מזינים ובריאים מתוך מחשבה שבסופו של דבר המזון הזה הופך להיות חלק מהגוף החומרי שלנו.
רוב המחלות שנובעות מתזונה לקויה באות על האדם מ-2 סיבות:
- אכילת מאכלים מזיקים שהובילו לחולי.
- אכילת מאכלים טובים עד לכדי מילוי הקיבה שבסופו של דבר הובילו לחולי.
הרמב”ם אומר לנו כך:
“והרופאים כולם מסכימים, כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים יותר מעט נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים”.
הרגל תזונתי ראשון שמומלץ לאדם להרגיל את עצמו זה לאכול כמויות קטנות של מזון ולא למלא את הקיבה כי הנזק שנגרם ממילוי הקיבה גדול יותר מן הנזק שנוצר מאכילת מזון רע.
הרמב”ם אומר שצריך להפסיק לאכול כאשר עדיין יש לך תאווה לאוכל ואם אין לנו תאווה לאוכל אז זה סימן שאנחנו מלאים ואם מילאנו את הבטן אז זה מחולל חולאים. כאשר הקיבה מלאה אז אין לקיבה מקום לעבוד והחומצה לא תגיע ללב הקיבה ולכן היא אינה יכולה לפרק את המזון כראוי ואז נשארים חלקיי מזון שלא עברו פירוק שבסופו של תהליך ישארו במעיים וירקבו או שיהפכו לרעל הזורם בזרם הדם.
חשוב שהקיבה תהיה ריקה מעט על מנת שיהיה ערבוב טוב בין החומציות לבין המזון.
“והפסד הבישול יתחדש למה שיאכלו מצד המאכלים באחד מארבעת הפנים, אם מצד כמותם, או מאיכותם,או מרוע סדרם,או מעת לקיחתם”.
ישנם ארבעה אופנים המשפיעים על עיכול המזון והם:
- כמה האדם אוכל.
- מה האדם אוכל.
- אכילת המזון לפי סדר נכון.
- אכילה בזמנים שמותאמים לגוף.
לשנות הרגלים זה דבר מאוד לא פשוט אבל אפשרי, לכן מומלץ ללכת צעד צעד ושכל אחד יקח על עצמו הרגלים חדשים ונכונים לפי היכולת שלו. יש לנו הרבה מה ללמוד ולתקן אבל צריך לעבור תהליך בשביל זה, תהליך מלשון: הליכה, אז שנזכה לילך בזהירות ובחוכמה בדרך של בריאות איתנה.
נהנת מהתכנים?
למדת משהו חדש?
זה הזמן להצטרף למהפכת ה"בריאות הטבעית"
ולהרשם לשנת הלימודים הקרובה של "אילמה"- https://bit.ly/3MYafRk
המידע המוצג לעיל הוא מידע כללי בלבד המכיל עצות לשיפור אורח החיים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/ או חוות דעת רפואית.
המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
