השמחה – הנתיב שמוביל אותנו לחיים בריאים
אחת המידות החשובות ביותר והלא פשוטות ליישום בחיינו זוהי מידת השמחה, אומר לנו רבי נחמן בליקוטי מוהר”ן: “מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר ולהרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאת הבאין על האדם כולם באים רק מקלקול השמחה” ועוד הוא אומר לנו כי:
” השמחה היא רפואה גדולה”.
אז מאיפה מתחילים וכיצד מפנימים ומיישמים בפועל את מידת השמחה?
קודם כל עלינו להבין מהי שמחה ומה שורשה- שמחה מוגדרת כתכונת נפש חיובית שעלינו לפתח ולשאוף אליה על מנת שנוכל להגיע לשלמות של עבודה רוחנית.
כאשר אנו בשמחה אז ישנה התפשטות של הנשמה בכל האיברים ואנו חשים חיות והתחדשות,
מתעורר בנו רצון לעשייה, עולות מחשבות טובות, אנו חשים רגשות של חיבה כלפי כל הסובבים אותנו וברגעי עצב ונפילה אנו חשים ההיפך הגמור.
אצל מרבית בני האדם השמחה נובעת ממקורות חיצוניים, כלומר כשיש לי ומתמלא רצוני אני שמח וכשאין לי ואני מרגיש את החיסרון אז אני מתרחק מן השמחה ונופל לעצבות.
מקורה של השמחה הוא פנימה, שמחה אמיתית היא שמחה נצחית שנובעת ממקורות אמיתיים.
הרצון נובע מחסרון ומילוי הרצון מוביל לשמחה, אך השמחה הזו היא למעשה שמחה זמנית שמעלה את האדרנלין ומעניקה לנו חיות והתרגשות לטווח הקצר.
האדם שבטבעו הוא תלותי יוצר היקשרות לדברים חומריים, לרגשות, לאנשים וכו’..וברגע שדברים קורים אחרת או משתבשים או ברגע שהרצון לא התמלא כפי רצונו אז הוא נופל לעצבות ושם נדרשת עבודה, בנקודה הזו עלינו להתבונן ולזכור שהשמחה האמיתית נובעת ממקורות פנימיים וכל דבר שנובע ממקור חיצוני סופו להשתנות.
דבר נוסף,עלינו להביט על היש שבחיינו ולא על האין, לראות את השפע שניתן לנו ולהכיר בטוב שהשם שלח לחיינו ולהפנים שמה שיש לנו שייך לנו ומה שאין לנו כנראה לא באמת לא שייך לנו.
כשאומרים “איזהו עשיר השמח בחלקו” מתכוונים לאדם שהוא שבע רצון ממה שהקב”ה שולח לחייו בין אם זה טוב ובין אם זה רע.
אמר רבי נתן :”צריך כל אדם להאמין שכל מה שעובר עליו בכל יום ובכל עת ובכל שעה מיום היוולדו עד יום מותו הוא רק סיבובים מאתו יתברך כדי שיזכה להשגת אלקות לדעת ולהכיר אותו יתברך כי רק בשביל זה נברא ואין ששום תכלית אחר חוץ מזה. “
האדם בטבעו נמשך לעצבות וחווה ניסיונות בחיים שלא תמיד קלים להתמודדות אך צריך לזכור שכל נפילה היא לשם עלייה וכל התמודדות היא מתנה כי היא משמשת כחומר גלם לגדילה רוחנית ובלי ההתמודדויות והניסיונות הללו לא היינו יכולים לגדול ולהתפתח.
העבודה האמיתית של האדם היא קבלת הייסורים באהבה והבנה שכל מה שעובר עלינו מרגעי עצב כבשמחה ומרגעים קשים כקלים זה הכל בהשגחה פרטית ומדוייקת והוכן במיוחד עבורנו במתנה מהשם יתברך ולפעמים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר טוב מהשם מה נכון עבורנו ואנחנו נלחמים להשיג דברים שימלאו את רצוננו במקום לתת לו לנהל את העולם ולהפנים שהוא יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון בשבילנו.
רק לא להלחם ולתת לשם יתברך לנהל את העניינים, לשים את חיינו בידיים שלו ולהשען עליו באמת.
השמחה זה הבסיס לעבודת השם והרגש של השמחה מתעורר בלב וכשהאדם מתחיל תהליך של חיבור לקב”ה אז הוא שואב שמחה אמיתית ממקור חיותו ועל זה אמר דוד המלך: “עבדו את השם בשמחה”.
כשאדם מקבל את חיותו מהבורא, מהשורש שלו אז הוא הופך לאדם בריא בנפשו ובגופו, הרב קוק אומר לנו כך: “השמחה היא אחת הנטיות הטבעיות לאדם.האדם הבריא בנפשו ובגופו יהיה תמיד עליז ושמח, וזאת היא הצורה הטבעית של הנפש הבריאה”.
כדי לחיות מתוך שמחה עלינו למצוא את הנתיב שמוביל אותנו לשמחה האמיתית הזו, להתחבר בכל פעולה ומחשבה שלנו למקור שורשנו, להבין באמת מבפנים שהכל מלמעלה ושזה לטובה,
גם אם זה נראה רע, זה רק במסווה של רע ושאל לנו להתייאש ולזכור שכל הייסורים זה החושך שלפני עלות השחר, רק לא ליפול לעצבות.
רבי נחמן מורה לנו על דרכים שעל ידיהם ניתן להגיע לשמחה , ראשית בליקוטי מוהר”ן כתוב כך:
“כי זה ידוע שצריך האדם להיזהר מאד להיות בשמחה תמיד ולהרחיק העצבות מאד מאד. ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב והוא מלא חטאים ורוצה הבעל –דבר (היצר הרע) להפילו על ידי זה לעצבות ומרה שחורה חס- ושלום. אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך הוא לחפש ולמצוא בעצמו איזו מצוה או דבר טוב. ואף כשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם –כן מלא פצעים ואין בו מתום,היינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדושה שזכה לעשות הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה,עם כל זה, איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב? כי על כל פנים איך שהוא היתה איזו נקודה טובה במצוה ובדבר טוב שעשה”.
רבי נחמן מזהיר אותנו מהעצבות והמרה השחורה ושם דגש חזק על מידת השמחה, כמה זה חשוב לחיות מתוך שמחה והוא מציין שיצר הרע קיים והוא תמיד ינסה להוריד אותנו מטה ולכולנו יש סיבות מוצדקות להיות בעצבות, אך איפה שקשה לאדם שם נמצאת העבודה שלו ובנקודה הזו הוא צומח באמת.
וברגעים הקשים של הנפילה תמצא בך נקודה טובה או איזו מצווה ואותה תעצים, כי אין אדם שלא עשה חסד בימיו וברגע שנעצים את הנקודה הזו בנו אז למעשה נקבל חיות והתרוממות רוח.
כאשר האדם מסתכל על הטוב והחיובי שבו מתחיל לנבוע מתוכו מעיין של חיות חדשה ושל תקווה ואלו מניעים אותו לעשות עוד טוב למרות מציאות הרע אולם כאשר מתבונן האדם על הרע לבדו אז היצר הרע ממהר “לצייר” לו בדמיונו תמונות כוזבות ושחורות בלבד של חוסר תקווה וייאוש.
לכן בתורתו של רבי נחמן “אין שום ייאוש בעולם כלל” , וגם אם לא מצאנו בעצמנו נקודה טובה אז אפילו לומר מילתא דשטותא (מילה של שטות), ולקפץ ולרקוד ועל ידי זה תבוא השמחה בע’ה.
שנזכה לחיות בשמחה ובאהבה תמיד
נהנת מהתכנים?
למדת משהו חדש?
זה הזמן להצטרף למהפכת ה"בריאות הטבעית"
ולהרשם לשנת הלימודים הקרובה של "אילמה"- https://bit.ly/3MYafRk
המידע המוצג לעיל הוא מידע כללי בלבד המכיל עצות לשיפור אורח החיים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/ או חוות דעת רפואית.
המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
