הדרך לפנימיות
פנימיות זהו דבר שאינו נגלה לעין ואין בו חיצוניות כלל. רוחניות זה פנימיות.
פנימיות זה כאשר האדם מתבונן במעשיו ופועל לפי רצון השם ולא לפי רצון הסביבה,
הרבה אנשים פועלים מתוך מחשבה מה הסביבה תחשוב עלי ואיך יסתכלו עלי ומה יגידו,
במקום לחשוב איך הקב”ה יסתכל עלינו.
אומרים שמי שלא מפחד מהאחד מפחד מכל אחד אך מי שהוא מפחד מהאחד לא מפחד מאף אחד.
כאשר אנחנו רוצים לקיים מצווה מסוימת ואנו עסוקים ברושם החיצוני אז למעשה המצווה כבר איבדה את ערכה הפנימי מכיוון שכבר הכנסנו חיצוניות לתוכה.
שורש הצניעות היא פנימיות, אדם ששוקד לפתח את הפנימיות שלו ולעשות עבודה פנימית אמיתית אינו מחפש להתבלט ולהראות את הדברים החוצה מכיוון שהוא חושש שתתערבב עם זה חיצוניות ואז זה כבר לא יהיה פנימי.
הגמרא אומרת: “הצנע לכת עם אלוקיך”
כלומר שאפילו בדברים שעושים בפומבי צריך להשתדל שהם לא יאבדו מהערך הפנימי שלהם וזאת ע”י שאנחנו מצניעים את הדברים עד כמה שאפשר בפנים.
וגם הכוונה בפסוק, זה שעלינו ללכת עם השם איתנו כל הזמן, לפעול מתוך מחשבה עליו ולעשות כרצונו,
בכל פעולה לשאול את עצמנו: איך השם היה פועל במקומנו והאם השם מרוצה מהמעשה הזה והזה וכו’…
ולא לחשוב מה הבריות יחשבו על הפעולות שאני עושה כי הרי אם עשיתי רצון השם אז זו תמיד תהיה פעולה נכונה וטהורה ואם חס ושלום פעלתי מתוך מחשבה על הבריות אז למעשה אני פועל בשקריות ומתעסק בחיצוניות ולא בפנימיות האמיתית של הדברים.
הרב פרידלנדר זצ”ל בשפתי חיים אומר לנו ש”חכמה זו פנימיות האדם,וכדי להשיגה צריך להתנהג בצניעות” וכל לימוד שהאדם לומד זה צריך להיות לשם השגה מדרגה פנימית.
כל רצון שקיים באדם להתבלטות הוא למעשה מתוך עיסוק בחיצוניות וככל שאדם מצטנע כך הוא יותר עסוק בעיקר של הדברים ובעבודה פנימית ורוחנית.
ההוכחה לכך שאדם הוא צנוע במעשים הטובים שלו היא כאשר הוא צנוע גם במקום נסתר שאין איש רואה אותו כי אז ברור שכל מעשיו הם לשם שמיים ולהגיע לפנימיות.
הרמח”ל מלמדנו שהתנועה החיצונית מעוררת הפנימית, ואם כי צניעות הגוף נובעת מפנימיות, אבל אפשר גם ע”י הנהגה של צניעות חיצונית להגיע למדרגה של פנימיות.
האדם צריך תמיד לשאול את עצמו: האם הדברים האלה, לא רק שהם מותרים אלא האם הם גם הולמים את השאיפה הזו ליראת שמיים פנימית וטהורה?
כאשר יש לאדם שמחה פנימית טהורה ואמיתית אז אין לו צורך להפגין זאת ע”י כל מיני אמצעים חיצוניים כמו בזבוז ושפע ואז שמחתו היא שמחה של לב ויראת השמיים שלו היא יראת שמיים של לב- בעל ערכים פנימיים וטהורים.
בשביל להתקדם בעבודה פנימית על האדם להתבונן במעשיו ולדרוש את האמת, להודות בנקודות שיש בהן שקר,לרצות לגדול ולפעול רק לשם שמיים.
לראות מתי אני פועל מתוך מחשבה על מה יגידו עלי ואיך יראו אותי ומתי אני פועל מתוך חיבור אמיתי לבורא שברא אותי, מתי אני מתעסק בתכלית ובעיקר ומתי אני בתפל, מתי אני נמצא באמת ומתי אני נמצא בשקר וכמובן לעשות עבודה מאומצת על השלת ההתעסקות בחיצוני, בצעדים קטנים,
להיות עירניים ומודעים למה שקורה בתוכנו ומסביבנו ולהשתמש בחיצוניות רק כדיי לעבוד את השם.
שנזכה להשיב את הרוחניות ולהוריד את הגשמיות.
נהנת מהתכנים?
למדת משהו חדש?
זה הזמן להצטרף למהפכת ה"בריאות הטבעית"
ולהרשם לשנת הלימודים הקרובה של "אילמה"- https://bit.ly/3MYafRk
המידע המוצג לעיל הוא מידע כללי בלבד המכיל עצות לשיפור אורח החיים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/ או חוות דעת רפואית.
המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
