רפואת הרמב”ם – חלק ד’

ארבעת האופנים המשפיעים על עיכול המזון הם:

  1. כמה האדם אוכל.
  2. מה האדם אוכל.
  3. אכילת מזון לפי סדר נכון.
  4. אכילה בזמנים שמותאמים לגוף.

כמה האדם אוכל

הרמב”ם שם דגש רב על עניין כמות המזון שאנו אוכלים באומרו:

“והרופאים כולם מסכימים,כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים,מעט נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים”…כלומר ,נזקו של מילוי הקיבה הוא גדול יותר מנזקו של טיב המאכל .

הרמב”ם מורה לנו בהנהגותיו שלא לאכול לשובע ואם חשנו שובע משמע שהקיבה נמתחה וקיבה מתוחה מעידה על קיבה מלאה.ברגע שהקיבה מלאה המזון לא מתעכל כראוי ונוצרים בעיות ספיגה של ויטמינים ומינרלים שונים מהמזון.

חשוב שהקיבה תהיה ריקה מעט על מנת שיהיה ערבוב טוב בין המזון לבין חומצויות הקיבה.

“לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחית כמו רביע משבעתו”…

הרמב”ם אומר שצריך תמיד להשאיר את הקיבה רבע ריקה ולאכול פחות מכמה שרוצים באמת,

לרוב אנחנו אוכלים עם העיניים וממקום רגשי ולא מהמקום הנכון, אם נהיה קשובים לקיבה שלנו ונאכל ברוגע ובשלווה נגלה כי היא מסתפקת בכמויות קטנות יותר ממה שהורגלנו.

מה האדם אוכל

“יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאוד וראוי לאדם שלא לאכלם לעולם,כגון: הדגים הגדולים המלוחים הישנים, והגבינה המלוחה הישנה, והכמהין ופטריות, והבשר המלוח הישן, ויין מגיתו ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו. וכן כל מאכל שריחו רע או מר ביותר, הרי אלו לגוף כמו סם המוות”.

הרמב”ם שם דגש על מזונות ישנים שריחם הוא חזק ומר, גבינות עם עובש וכדומה שהם ממש “סם מוות” לאדם.

מלבד זה הרמב”ם אומר ש”מאכל טוב לטבעו”- כל גוף עובד אחרת ואם נקשיב לגופנו אחרי כל ארוחה נוכל ללמוד להכיר אותו ולראות מה מרגיש נוח וטוב בקיבה ומה מרגיש לנו כבד לעיכול.

אם לאחר ארוחה אנו חשים תחושות כמו: גזים,נפיחויות,כאבים בבטן,בחילות וכו’…משמע שהמזון לא התעכל כראוי או ששילוב המזונות לא היה מדוייק או שפשוט מילאנו את כרסנו יתר על המידה.

הרמב”ם ממליץ לנו לאכול תבשיל אחד בכל סעודה וליד התבשיל אפשר לשים כמה סלטים חיים שרוצים. אכילת מספר תבשילים בו זמנית היא בעייתית מכמה סיבות:

סיבה ראשונה מפני שאכילת כמה תבשילים בו זמנית גורמת לאדם לאכול כמוית גדולות יותר ולכן מבחינת בקרת משקל וכמויות נעדיף תבשיל אחד.

סיבה שניה היא שכל תבשיל זקוק לכמות מסוימת של חומצת קיבה כדי לפרקו ולכן כשאנו אוכלים מספר תבשילים אז יכול להגרם מצב בו יהיה מעט חומצת קיבה לתבשיל אחד ואז המזון לא יתפרק לחלקיקים קטנים או לחילופין שיהיה יותר מידי חומצת קיבה למזון אחר  ואז המזון לא ייספג כראוי.

אכילת מזון לפי סדר נכון

בסדר האכילה יש 2 כללים חשובים והם:

  1. יקדים הקל שבמאכלים– כלומר מזון שקל לעיכול.
  2. יקדים מה שירכך הטבע– כלומר מאכל שעובר את המעיים מהר אכול אותו ראשון ומאכל שעובר את המעיים יותר לאט אכול אותו בסוף.

מרבית האנשים מורגלים לאכול ארוחה ולאחר מכן לקנח בפירות , זה מרגיש נכון אבל בפועל זה גורם נזק רב ולמה?

ככל שהאוכל כבד יותר כך זמן העיכול שלו ארוך יותר, למשל: זמן העיכול של בשר ועוף הוא בין 4-6 שעות וזמן עיכול של פרי הוא די מהיר ואורך כחצי שעה פחות או יותר.

ולכן אכילה של פרי לאחר ארוחה כבדה גורם לתקיעות ונוצר מעין פקק במעיים, הפירות שעוברים עיכול מהיר ממתינים עד שהארוחה תתעכל וההמתנה הזו גורמת לפרי שמכיל פרוקטוז(סוכר פירות) להתסיס במהירות וההתססה הורסת את כל הויטמינים והמינרלים החיוניים שנמצאים בפרי ואז קיבלנו ערך קלורי ללא ערך תזונתי שמלווים בכאבי בטן וגזים.

ולכן פירות מומלץ לאכול על קיבה ריקה ובפרט בבוקר וכך נוכל לספוג את הערך התזונתי שבפרי ישר לתוך גופנו או כ- 3 שעות לאחר הסעודה.

אכילה בזמנים שמותאמים לגוף

“לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב,ולא ישתה אלא כשהוא צמא ואל ישהה נקביו אפילו רגע אחד…”

האדם המודרני לא מבחין בין רעב לבין רצון לאכול ,ברוב המקרים הרצון לאכול מתעורר ממקום רגשי או משעמום ולכן רצוי להיות עירנים ולפתח מודעות לקול שמתעורר בנו ורוצה אוכל ולשאול את עצמנו האם זה רעב אמיתי של הגוף או שמא זה מקום חסר בתוכי שרוצה להתמלאות על ידי המזון.

“ולא יאכל אדם עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו.לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום או יעשה מלאכה או יתיגע ביגע אחר.כללו של דבר:יענה גופו וייגע כל יום בבוקר עד שיתחיל גופו לחום וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל.ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב ואחר כך שוהה מעט ואוכל”.

הרמב”ם מדגיש את חשיבות חימום הגוף לפני הארוחה והוא מציין כי בבוקר על האדם לצעוד 40 צעדים לפחות לפני שהוא ניגש לאכול אך בזמן הארוחה חשוב שהנפש תהיה שקטה ונאכל בשמחה!

רבים החכמים שדיברו על אכילה מתוך שמחה…

גם שלמה המלך בקהלת אמר: “לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך”.

והשל”ה הקדוש אמר: “כאשר אדם אוכל בשמחה אז מתקן גם את הגוף וגם את הנפש”.

אין ספק שאכילה מתוך שמחה מתעלת את ניצוצות הקדושה שבמזון למקום הנכון ומעניקה לנו חיות ועיכול טוב שימנעו מאיתנו מחלות וסימפטומים שונים בעתיד.

 

*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/ או חוות דעת רפואית. המידע מוצג במטרה לשפר את איכות החיים באמצעות שינוי הרגלי תזונה, לתזונה טבעית ונכונה.
המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן