רפואת הרמב”ם – חלק ב’ - אילמה המרכז הגבוה לרפואה טבעית

איזון - הקשר בין גוף ונפש על פי הרמב"ם

הרמב”ם רופא הנפש והגוף תמיד דרש מלבד הנהגת בריאות הגוף גם הנהגת בריאות הנפש אשר בלעדיה אין קיום וערך לבריאות הגוף.

הוא אמר כי “לא בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר, לא באוצרות חולפים ועוברים. בלב האדם פנימה נשמעים צלילי העוגב של הטוב והיפה, של האמת והצדק”.

הסתכלות הרמב”ם על האדם החולה הייתה במבט שכלל תשומת לב לכל המרכיבים שמכילים את האדם ולכן במקרה של טיפול רפואי הוא תבע מהרופא לא להגביל את תשומת ליבו לאיבר מסויים או רק לחלקי הגוף החולים או המנוגעים אלא לטפל בכל הגוף והנפש של החולה כמכלול שלם. ועל מנת להיות בריא בגוף על האדם לדאוג גם לשיווי משקלו הנפשי ולכן כשנרצה להעלות את כוחות הגוף למען הבראתו והחלמתו נדאג גם להעלות את המוסר ואת המצב הפנימי והנפשי.

חלק משמירת שלום הנפש האמיתי כוללים בתוכם גם את ההתנהגות לקבל את כל גזירות החיים, הטובות כהרעות, במנוחת נפש, בשלווה ובהכרת תודה לבורא עולם.

גוף האדם הוא מראה של הנפש שלו, הרבה פעמים כאב פנימי מחלחל לגוף ולאורך זמן אם הוא אינו מטופל אז זה מתפתח למחלה ולכן כשאנו רוצים לחזק את הגוף תמיד נעשה בדק בית פנימי.

הרמב”ם אומר “כי כשיהיה החולי חזק מהחולה, אין תוחלת שיקום החולה מחליו ולא יועילהו רופא בשום פנים וכשיהיה כוח החולה חזק מהחולי, אין צורך אל הרופא כלל, כי הטבע ירפא אותו. אמנם כשיהיה כוח החולה והחולי שווים, אז יצטרך אל הרופא יעזור אל הטבע וזה כשיהיה רופא מהיר (זריז)”.

כלומר כשגוברת המחלה על האדם אז הרופא לא יועיל לו כלל, רק נס מהקב”ה וכשהאדם חזק בגופו ובנפשו יותר מהחולי אז אין צורך ברופא משום שהאדם יחלים מטבעו ע”י כוחותיו אך כשהחולי והאדם שווים אז באמת יש טעם לפנות לרופא שיחזק את הגוף אך זה צריך להיות רופא שיתן מענה טיפולי בזריזות.

ידוע כי מצבי נפש שליליים מכלים אנרגיה מהאדם וזה שרוקד ושמח לא רק שאינו מוציא אנרגיה אלא הוא מקבל אנרגיה וחיות מהשמחה הפנימית ששופעת וממלא אותו.

הרבה חכמים שמו דגש על עניין האכילה בשמחה ובטוב לבב, שלמה המלך בקהלת אמר: “לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך”. והשל”ה הקדוש אמר שכאשר אדם אוכל בשמחה אז הוא מתקן גם את הגוף וגם את הנפש ואז יהיה עיכול טוב של המזון וכאשר אוכלים בדאגה ובכעס אז המזון לא יתעכל טוב. וגם בקיצור שולחן ערוך כתוב : “ומכל שכן שצריך ליזהר שלא יאכל כשהוא בכעס או בפחד או בדאגה אלא כשהוא בשמחה ממוצעת”

התורה הקדושה דורשת מאיתנו לבחור להיות בשמחה בזמן האכילה כי האוכל מכיל בתוכו ניצוצות של קדושה וברגע שהאדם אוכל כשהוא שרוי בתחושה לא טובה אז מלבד העיכול הלקוי גם האנרגיה והתחושה הפנימית שאדם זה יקבל מהמזון תהיה שלילית. וזה מעיד על השפעת החוץ על הפנים והשפעת הפנים על החוץ.

בתפיסתו של הרמב”ם החוץ והפנים, הגוף והנפש הם צורות בהם מתבטאים החיים האחידים, הם משלימים זה את זה ואחד מגן על השני.

נפש האדם מתגלית בכל חיוך,מבט עין,תנועת יד או תנועת איברים אחרים,בכל מלמול, שתיקה, מהבגדים, מהרהיטים,מכל תנועה, פעולה ובחירה שלנו …רק צריך להיות קשובים לשפת הנפש ואז הגוף השלם יגלה לנו את רחשי הנפש השוכנת בתוכו שמדברת איתנו בכל איבר ואיבר.

 

נהנת מהתכנים?
למדת משהו חדש?

זה הזמן להצטרף למהפכת ה"בריאות הטבעית"
ולהרשם לשנת הלימודים הקרובה של "אילמה"- https://bit.ly/3MYafRk

 

המידע המוצג לעיל הוא מידע כללי בלבד המכיל עצות לשיפור אורח החיים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/ או חוות דעת רפואית.
המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בקרו באתרינו בעזרת דפדפן מודרני

דילוג לתוכן