מקור חג השבועות בראי היהדות –
מנהגים והלכות

חג השבועות זהו החג השני מבין שלושת הרגלים, לחג זה יש ארבעה שמות: חג השבועות, חג מתן תורה, חג הביכורים וחג הקציר. חג זה חל תמיד ביום החמישים מתחילת חג הפסח, התורה הקדושה מתארת את יציאת מצרים והעם היהודי שהיה שרוי בחוסר אונים רוחני ובתוך חמישים ימים בלבד הגיע למצב מרומם ביותר שבו הם יכלו לקבל את התורה.

ביום החמישים ליציאת מצרים, בחג השבועות, נערכה “חופתו” של בורא עולם עם ישראל,
ביום זה בחר הקב”ה את עם ישראל לכלתו ולנחלתו וביום זה בחרו עם ישראל בקב”ה כאדונם.
לאחר 49 ימים של ספירת העומר, בו טיהרנו את עצמנו ותיקנו את מידותינו, אנו ראויים לקבל את התורה ולגלות את אהבתנו לקב”ה, לאהוב את הקב”ה משמע לאהוב את תורתו שהינה התגלות אהבתו אלינו כעם היהודי.

חג השבועות

חג השבועות קרוי כך משום שהוא חל אחרי שסופרים שבעה שבועות מפסח וביום החמישים חג לה’ ולתורה אשר נתן. בשבועות בני ישראל הפכו לעם היהודי באופן רשמי על ידי קבלת התורה.

חג מתן תורה

לשבועות קוראים גם חג מתן תורה, משום שביום זה אנו חוגגים את מתן התורה שקיבלו בני ישראל במעמד הר סיני, חג מתן תורה מסמל את תחילתה של החירות של עם ישראל.

“בעל הסולם” כתב בספר שמעתי (מאמר ר”ח) את הדברים הבאים:
“ענין מתן תורה שהיה במעמד הר סיני, אין הפירוש שאז ניתנה התורה פעם אחת ואחר כך נפסקה, אלא אין העדר ברוחניות, כי זה עניין נצחי שאינו נפסק ומצד הנותן אין שינוי, אלא כל השינויים תלויים במקבלים”
והוא מוסיף וכותב: “בכל שנה ושנה, יש זמן קבלת התורה, מטעם שהזמן מוכשר לאתערותא דלתתא, משום שאז מתעורר הזמן שהיה מגולה אצל התחתונים האור של מתן תורה, לכן יש התעוררות למעלה שנותנת כח לתחתונים שיוכלו לעשות את הפעולה של הכשרה לקבלת התורה, כמו שהיו אז מוכנים לקבלת התורה”.

מילים אלו של “בעל הסולם” מדגישים עד כמה חג השבועות מהווה הזדמנות
רוחנית עבורנו להתמלא באור של חיות, הלא הוא אור התורה.

תיקון ליל שבועות

נהוג בליל שבועות להישאר ערים כל הלילה ולעשות את תיקון ליל שבועות ולהתחבר לאור של היום הקדוש הזה, כשרבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו עסקו בתיקון ליל שבועות, הוא אמר להם: “בני, אשרי חלקכם, כי למחר לא תבוא הכלה אל החופה, אלא עמכם, משום שכל אלו המתקנים תיקוני הכלה בלילה הזה, ושמחים בה, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרון והקב”ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות מהעולם העליון”.

עפ”י דבריו של רבי משעון בר יוחאי ניתן ללמוד עד כמה אפשר לזכות לאור גדול
ולברכה משמיים בזכות הלימוד של תיקון ליל שבועות.

חג הביכורים

לחג שבועות קוראים גם: חג הביכורים היות והוא פותח את עונת הביכורים בה הביאו בני ישראל מראשית ביכורי אדמתם אל הכהן בבית המקדש, היה נהוג להביא משבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית וחלב תמרים.

חג הקציר

מקור הביטוי חג הקציר בתורה, הוא בספר שמות (כ”ג, ט”ז): “וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה”. חג השבועות מסמל את סוף תקופת הקציר, זהו סוף האביב ותחילת הקיץ, מסיימים מחזור של זריעה, גידול וקציר וזהו הזמן להנות ממה שקצרנו. חג השבועות מזכיר לנו את החיבור לאדמה ומדגיש את החשיבות של הכרת הטוב על כל השפע בחיינו.

מדוע נוהגים לאכול מוצרי חלב בחג השבועות?

1. התורה נמשלה לחלב כשם שכתוב בשיר השירים (ד’, יא’): “דבש וחלב תחת לשונך”וכשם שהחלב יכול לסעוד ולקיים את הגוף, כמו אם המניקה את ילדיה, כך גם התורה הקדושה מספקת לנשמה את המזון הרוחני.
2. חלב בגימטריה זה: 40, בשבועות נוהגים לאכול מוצרי חלב לזכר 40 הימים שבהם שהה משה רבינו על הר סיני ולמד את התורה.
3. הר סיני נקרא: “הר גבנונים” מלשון גיבנות – פסגות, הר נעלה ולכן גבינה מזכירה לנו את הר סיני, המילה גבינה בגמיטריה היא: 70 שגם מזכיר את “שבעים פנים לתורה”.

חג השבועות הוא חג למלכות בית דוד

חג השבועות זהו גם יום הולדתו ויום פטירתו של דוד המלך ולכן נוהגים לקרוא ספר תהילים שלם בליל שבועות, בנוסף לכך קוראים את מגילת רות המסתיימת בהולדת דוד המלך, אשר היה מזרעה של רות המואביה.
דוד המלך לא הגיע ממשפחה שהכל בה מתוקן, אלא ההיפך הוא עבר המון תלאות ומאבקים, אך למרות הכל הוא נאבק תמיד לשוב אל המיטב והיה עוסק בתורה יומם וליל ודווקא מתוך המאבקים שעבר הוא כתב את ספר התהילים שהינו ספר של זמירות ותשבוחות לקב”ה.

חג שמח, ושנזכה לקבל את התורה באהבה.

 

נהנת מהתכנים?
למדת משהו חדש?

זה הזמן להצטרף למהפכת ה"בריאות הטבעית"
ולהרשם לשנת הלימודים הקרובה של "אילמה"- https://bit.ly/3s8qS4F

 

המידע המוצג לעיל הוא מידע כללי בלבד המכיל עצות לשיפור אורח החיים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/ או חוות דעת רפואית.
המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.