ט”ו בשבט – על פירות טריים, יבשים ומה שביניהם - המרכז הגבוה לרפואה טבעית

תזונה וט"ו בשבט - על פירות טריים ויבשים

ט”ו בשבט הוא מועד מיוחד. הוא מוזכר לראשונה בהקשר של מועד ראש השנה לאילן כמחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל.

מועד זה עובר גלגולי התפתחויות במרוצת השנים ובתקופת הגאונים – החלו לחבר פיוטים ותפילות בעניין, חסידי אשכנז במאות 12-13 מוסיפים רובד נוסף ומנהיגים אכילה מפירות ארץ ישראל ביום זה ובמאה ה-16 מוסיפים מקובלי צפת סדר קריאה ודברים בשבח הפירות בעריכת סדר ט”ו בשבט.

מאוחר יותר, בארץ ישראל המתחדשת מקבל מועד זה גם משמעות של נטיעות בארץ ישראל.

אותם חסידי אשכנז שטרחו ביום זה לאכול דווקא פירות ארץ ישראל אכלו מן הסתם פירות יבשים שכן להעביר פירות ממדינה למדינה באותה תקופה היה כרוך בפרק זמן לא מבוטל. הזמן פועל כנגד שמירת טריותם של הפירות ומן הסתם היו אמורים להגיע כשהם כבר מקולקלים, רקובים ומעופשים.

סביר להניח שהפירות הגיעו אליהם לאחר תהליך של יבוש. בתהליך זה מוציאים מהפרי את הלחות האצורה בו ומכאן יתרונם העיקרי : שמירת איכות הפרי לאורך זמן.

טרי או יבש – מה עדיף?

לפירות טריים עדיין יתרונות מרובים על אלו היבשים: יש בהם אנזימים (זרזים) המיטיבים ונחוצים לגוף.

הם מכילים ויטמינים ומינרלים וגם מים המאזנים את משק המים בגוף.
הם פחות משמינים מפירות יבשים היות ומכילים נוזלים המאזנים את ריכוז הסוכר בהם.

מכילים סיבים תזונתיים. הסיבים משמשים כעמוד השדרה של הצמח ומקנים לו את יציבותו. בעצם אין לנו אפשרות לעכל אותם אך פלא הבריאה הוא שעל אף זאת הם תורמים לנו תרומה משמעותית בכך שכאשר הם עוברים במערכת העיכול הם סופחים עימם פסולת ובעצם משמשים כ”מטאטא”.

מלבד זאת יש להם גם נחיצות רבה כמי ששומרים על פלורת המעי, מעודדים יציאות תקינות ומחזקים מערכת חיסונית.

לכן, כדאי לצרוך פירות וירקות טריים ומומלץ שיהיו בצבעים שונים היות ולכל צבע סגולה ותפקיד משלו. כמו כן כדאי לצרוך אותם בקליפתם היות ומרבית הסיבים נמצאים בה.

יבוש הפירות

יכול להיעשות בדרך של יבוש טבעי או יבוש באמצעות מכונה.
ביבוש טבעי מניחים את הפרי החתוך ליבוש בשדה, בחצר, במרפסת וכד’ וחום השמש מיבש אותו.

ניתן כיום ליבש גם בבית באמצעות מיבש מזון או בתנור.

ביבוש תעשייתי מניחים את הפירות החתוכים על מגשים מחוממים ומייבשים במכונות גדולות.

מכיוון שהתהליך מפוקח מרססים את הפירות בתרסיסי שמן ולא תמיד מופיע שם הריסוס השומני ברשימת המרכיבים.

פעולת הריסוס מונעת את הידבקותם של הפירות זה לזה. מלבד זאת מוסיפים גם חומר בהזרקה לפרי על מנת שלא ידבק לאחרים.

לאחר שבדקנו ומצאנו מדוע ישנה עדיפות לפירות הטריים, נתחקה אחרי אלו היבשים: מה קורה להם עד שהם מגיעים מהשדה ועד לשקיק?

כעיקרון, יש לבכר צריכת פירות יבשים שעברו תהליך של יבוש טבעי וזאת בשל המרכיבים המוספים לאלו שעברו יבוש תעשייתי. מיהם החומרים המצטרפים לפרות היבשים?

הגופרית

משתמשים בה כמייצבת לצבע של הפרי וכחומר מונע התפתחות חיידקית (כך גם ביין). הגופרית היא גז הנוצר על ידי שריפה של שמן או פחם ויש לו ריח מאד לא נעים. הוא משמש כחומר מחטא וחשיפה שוטפת אליו עלולה לגרום למחלות. אמנם בפירות היבשים המינון הוא נמוך ומבוקר אך בעלי נטייה לאסטמה ובעיות במערכת הנשימה ומי שרגיש באופן מיוחד עלול להינזק.

כיצד תוכלו לדעת מה כמות הגופרית בפרי היבש שלכם? אם צבע הפרי חזק ועוצמתי יותר מצבעו הטבעי הרי שהגופרית היא כעת חלק מהפרי. במיוחד בולט הדבר בפירות הבהירים כמו משמש, אפרסק, קיווי, אגס, מלון ועוד.

גליצרין

הגליצרין הוא תוסף נוסף המוחדר לפירות היבשים. זהו תוצר המופק מהכנת סבונים ומשמש כעמוד שדרה להיצמדותן של מולקולות השומן, בתור שכזה הוא מסייע לשמירת הלחות ומרקם הפרי.

לא תמיד מופיע מקורו של הגליצרין, (מהחי או מהצומח) ולולא הימצאותו בפירות היה הפרי הופך להיות יבש ובלתי ניתן ללעיסה, כמובן שעלולה להיות גם בעיית כשרות.

צבעי מאכל

בעקבות דהיית הצבע הטבעי ועל מנת לשפר את מראהו או לטשטש קלקול מכילים כמעט כל סוג של מזון, כולל הפירות היבשים צבעי מאכל העלולים לגרום לאלרגיות, כאבי ראש, נזלת, כאבי בטן ובעיות נשימה בטווח הקצר ולבעיות חמורות אף יותר בטווח הארוך.

הצבעים המזיקים ביותר: אדום, צהוב, כחול, שחור וסגול ששייכים למשפחת זפת הפחם.

מכאן עולה חשיבות בירור תהליך הייבוש של הפירות היבשים. רצוי לצרוך פירות אורגניים ולהקפיד על תהליך הייבוש שיהיה תהליך טבעי, יש לזכור כי אפשר ליבש כמעט כל דבר בעצמינו וזו חוויה לכל המשפחה.

חומרי טעם וריח

אלו מוכנסים למזון על מנת לטשטש את תהליך העיבוד של הפירות הגורם לשנויים בטעם ובריח בעקבות השימוש בגופרית.

ד”ר חיים סדובסקי בספרו “בריאות ותוספים במזון” כותב כי לכל תוספי המזון יש חלק נכבד בעלייה בתחלואה ובתמותה ממחלות הסרטן ומחלות כרוניות אחרות.

עיבוד המזון הולך ומשתכלל ועמו תוספים נוספים המסייעים ליצרני המזון להגדיל את רווחיהם על חשבון בריאות הציבור.

התוספים פועלים על החושים שלנו ותפקידם להאריך את חיי המדף, להוסיף למשקל המוצר, לשפר את ריחו וטעמו, למנוע את התייבשותו, לשפר את מראהו, להלבינו, להבהירו ולמנוע את הידיקותו.
אז… מה נשאר לנו?

סלט פירות יבשים

אז… יש לכם פירות יבשים ראויים וטובים?
קחו תמרים, צימוקים, שקדים, אגוזים, אננס, בננות,
גוג’י ברי, אוכמניות, משמשים ועוד…
קצצו הכל
הוסיפו מעט וניל טבעי ומעט קינמון (למי שאוהב)
ערבבו ושמרו בקופסא (נשמר לאורך זמן)
והשתמשו לכל מטרה:
כתוספת חלב שקדים
לפזר על העוגה
להוסיף לגרנולה שהכנתם
לקחת לבית הספר ולעבודה
או כממתק לנישנוש

 

נהנת מהתכנים?
למדת משהו חדש?

זה הזמן להצטרף למהפכת ה"בריאות הטבעית"
ולהרשם לשנת הלימודים הקרובה של "אילמה"- https://bit.ly/3MYafRk

 

המידע המוצג לעיל הוא מידע כללי בלבד המכיל עצות לשיפור אורח החיים, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/ או חוות דעת רפואית.
המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בקרו באתרינו בעזרת דפדפן מודרני

דילוג לתוכן